1 וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כׇּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃
1 בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. לְפִי שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ מִקְנֶה, וְעוֹד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקַּח אֶתְכֶם לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ.
2 כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן. לְפִי שֶׁאֵין רוֹעִים אוֹתָם אֶלָּא לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרָם, וּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ מְגַדְּלִין מֵהֶם אֶלָּא מְעַט לְגִזָּה וּלְחָלָב.
